הכלב שלי, המלט (לצוד או לא לצוד זאת השאלה) הוא כלב ששוקל שלושים קילו, ועקשן כמו פרדה ששוקלת כפול חמש. הוא הגיע אלינו בגיל ארבעה חודשים מתקתק וחמוד, עם הכפות הלא פרופורציונליות לגוף ופנים שעוד לא בקעו החוצה. נגיד ככה, פצצת מתיקות מהלכת. אה מה מה, הוא עוד לא חשף את אופיו האמיתי, או יותר נכון אופיו האימתני.
זה היה מדהים, דיברנו איתו והוא הקשיב לנו, אמרנו לו עצור והוא עצר, וכשאמרנו בוא הוא בא. השעיר הקטן הזה במסווה של דמות שייקספירית, הגיע אלינו אחרי ששוטט לו קצת באיזור השומרון, לבד, חי כמו בטבע. חוש ציד התפתח לו, רכושנות לכל דבר שיכול להיות שלו, ואכילה של כל דבר מזדמן.
אחרי חודש וחצי של חיים דבש התפתח לנגד עיני סיוט. פתאום חתול הפך לתחרות ציד, פיתה עבשה על הרצפה מעדן, ולך תתקרב בזמן שהוא מנשנש, הוא ידקור אותך אם תיגע. בקיצור בלגן.
משכתי, צעקתי, התחננתי והרגשתי חסר אונים מול המפגע הזה, כל דבר שעשיתי חזר אלי כמו בומרנג, כשצעקתי הוא נהיה יותר אגרסיבי, וכשמשכתי ברצועה הוא אכל יותר מהר, ושלא נדבר על הרס בבית שגם עלה כסף. מרוב תסכול רציתי להרוג את עצמי ואותו אחר כך, פשוט לגמור עם זה אחת ולתמיד.
ככל שהענשתי אותו יותר הוא המשיך במה שעשה ואפילו החריף את הפעולה, אם זה התחיל בלקרוע כרית, זה הפך לפרויקט פינוי בינוי הספה. לא נתתי לו אופציה אחרת רק עצרתי אותו בלי לתת לו אלטרנטיבה, השארתי אותו בלי כלום, אז הוא חזר למה שעשה קודם.
השינוי הגיע כשהתחלתי לחזק אותו על דברים שרציתי שיעשה שהוא הציע רנדומלית, כמו סתם לרבוץ בבית, או להתעלם מחתיכת אוכל על הרצפה בטיול. התדירות של ההתנהגויות האלה עלתה והוא טיפה נרגע, במקום להעניש אותו הצעתי לו משהו אחר. כשהוא רק התקרב לפח הצעתי לו עצם שווה, כשהוא קפץ על הספה הצעתי לו חטיף במקום שלו. הוא הבין ששווה לו לרבוץ במקום שלו, וששווה לו להתאפק בטיול כי הוא ירוויח חטיף טעים. בסופו של דבר הוא הפך לכלב קצת יותר נוח, אני לא אשקר ואגיד שכל יום איתו זה כוס תה, אבל הם יודעים ללמוד היצורים הפרוותיים האלה.
כשנחזק התנהגות התדירות שלה תעלה וכשנעניש היא בעיקרון תפחת. הבעיה בענישה היא שצריך להיות מדויק גם בזמן וגם בעוצמה, אם נפספס את התזמון הכלב לא יבין על מה הוא נענש, אם לא נעניש חזק מספיק הכלב לא יקבל את זה כענישה, ואם נעניש חזק מידי אנחנו עלולים לפגוע באמון בנו.
קשר מבוסס חיזוקים עדיף על קשר מבוסס ענישה שתמיד צריך לחשב בו זמן ועוצמה. עדיף לזרוק על הרצפה חופן חטיפים ולהוציא את הכלב מהסיטואציה בה הוא יכול להרוס משהו או לאכול משהו מהרצפה שעלול לסכן אותו.